אני מאמין

התכנית נועדה למזג בין שלושה שדות הגות החולקים ביניהם את העיסוק בהרחבת תודעתו של האדם ובכינון עמדה על־אישית פתוחה אל העולם ואל הזולת:

פסיכואנליזה לדורותיה, תוך התמחות בפסיכולוגיית העצמי הפסיכואנליטית מייסודו של היינץ קוהוט; בודהיזם, ההגות והפרקטיקה של זרם המהאיאנה; מדעי הרוח והאמנויות, מפגשים נבחרים עם אוצרות הרוח האנושית. המשתתפים בתכנית יפגשו פילוסופיות, תאוריות, מחקרים אמפיריים ופרקטיקות המבוססים על שלושת שדות ההגות הללו תוך שילובם זה בזה במטרה ליצור ללומד מצע להתנסות תודעתית חדשה וייחודית.

פסיכואנליזה ופסיכולוגיית העצמי הפסיכואנליטית:

מאז כינונה של הדיסציפלינה הפסיכואנליטית עוסקת הפסיכואנליזה בחקר תודעת האדם: הפסיכואנליזה לדורותיה שכללה עד מאוד את ההיכרות וההבנה של תודעת האדם דרך ממדיה הדחפיים, המבניים והנפרדים, אך בשל זניחת שורשיה הנטועים עמוק בראשית הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית לטובת הפילוסופיה של הפוזיטיביזם, ממדי הרוח של התודעה עדיין נותרו ממתינים להתגלותם.

גם המחקר הפסיכואנליטי של העשורים האחרונים, לא הניב פרדיגמה תאורטית שיטתית ושלמה, שחוברים בה מטה־תאוריה ופרקטיקה של נוכחות אנליטית למזיגה אחת המכוונת לטיפוח ממדי הרוח של התודעה המטפלת.  נראה שעדיין נדרשת פרדיגמה פסיכואנליטית שלמה, המציבה במרכזה שלושה מרכיבי יסוד: את מהותה ההתמרתית והא־לינארית של עצמיות האדם, את האמפתיה כמצע הפסיכואנליטי של האחדותיות ואת הזיקה הייחודית של יחסי זולתעצמי המושתתים על משוקעות אמפתית של אדם בזולתו, כמצע הפסיכואנליטי של החמלה. פסיכולוגיית העצמי שאלה הם עמודי התווך שלה, משיבה בכך את הפסיכואנליזה אל שורשיה הקיומיים מצד אחד, ומובילה אותה אל ממדיה הרוחניים מצד שני.

התכנית מציעה למידה מעמיקה ושיטתית של המטה־תאוריה מבית מדרשה של פסיכולוגיית העצמי הפסיכואנליטית ושל יישומיה לתאוריה של התהוות תודעת האדם והתפתחותה ולתאוריה של הנוכחות האנליטית. ההתמחות הייחודית בפסיכולוגיית העצמי הפסיכואנליטית תיעשה מתוך מחויבות היסטורית והגותית ותוך לימוד שיטתי ורצוף של תודעת האדם, כפי שנחקרה על־ידי מיטב ההוגים הפסיכואנליטיים במהלך האבולוציה של הפסיכואנליזה החל מראשיתה.

בודהיזם:

תרומת הבודהיזם לעתידם של הדורות הבאים תובעת מאמץ הרואי של המזרח והמערב גם יחד. הטמעתה של ליבת הבודהיזם בתוך שדה הגות ופרקטיקה רוחנית של המערב תבטיח הן את שימורה של המורשת הבודהיסטית ועוד יותר מכך את התפתחותה העתידית כאוצר תרבות עולמי. אנו מציעים כי הפסיכואנליזה, העוסקת בחקר תודעת־אדם וטיפול בסבלה, הנה אחד משדות ההגות והפרקטיקה המערביים, אשר באופן טבעי מתאים להטמעה אורגנית של הבודהיזם בתרבות המערב.

הקשר בין הפסיכואנליזה והבודהיזם הנו אחת מזיקות העומק המופלאות בציוויליזציה האנושית במהלך מאה השנים האחרונות. זיקה זאת, על־אף טבעיותה, מלווה באופן קבוע בשסע מכאיב ומשמעותי בין שני השדות הללו בשל נקודות מחלוקת, שבהופעת פסיכולוגיית העצמי במרחב הרעיוני של הפסיכואנליזה זכו  סופסוף ליישובן. נראה אפוא כי פסיכולוגיית העצמי הפסיכואנליטית, שהנה החוליה האורגנית המקשרת בין הפסיכואנליזה לבין הבודהיזם, מאפשרת את התמרתה של הדיסציפלינה הפסיכואנליטית כולה דרך איחויו של הפער בין הישגיה התאורטיים מרחיקי הלכת של הפסיכואנליזה לבין התאוריה של הנוכחות הטיפולית ואפיקי ההכשרה המוליכים אליה.

מורים פסיכואנליטיקאים ובודהיסטים, המהווים יחדיו את סגל התכנית, חולקים אחריות משותפת במטרה להבטיח העברה טבעית של הידע והפרקטיקה הבודהיסטיים כמצע נכון לתהליכי התמרה של התודעה הפסיכואנליטית העתידית הנוכחת מתוך חמלה וחוכמה. כך תתנסה קהילת הלומדים בתכנית  –  סנגהה  –  בתהליכי למידה, התבוננות, תרגול ועבודה עצמית הנשענים על עקרונות הדהרמה הבודהיסטית.

מדעי הרוח והאמנויות:

מתוך ה”אני מאמין” של התכנית, המבקש ליצור קהילה ייחודית שאיננה רק קהילה לומדת אלא גם מטפחת את התודעה והתמרתה, אנו מבקשים לשלב בהכשרה ייחודית זו למידה של היבטים נבחרים בהגות העולמית לדורותיה בתחומי הפילוסופיה, המדע, השירה, הספרות, האמנות, המוזיקה ועוד. אנו מאמינים כי לימוד משולב של היבטים מאוצרות הרוח האנושית יהווה אופנוּת נוספת לתרגול הרחבת הדעת כתהליך של התמרת התודעה.